החלטה בתיק בש"א 166589/05

לפני שתי בקשות ביניים. האחת, להגשתה של חוות דעת נוספת. השנייה, למחיקת כתבי טענות מתוקנים שהוגשו לאחרונה לתיק בית המשפט.

הבקשות הוגשו במסגרת תביעה ותביעה שכנגד המתנהלות בין קבלן (מר לוי) לבין לקוח (לשעבר) אשר בביתו ערך הקבלן שיפוץ (עו"ד הורוביץ). בתמצית יצויין כי במסגרת התביעה העיקרית דורש הקבלן תשלום יתרה אותה לטענתו חב לו הנתבע בגין עבודות שבוצעו. במסגרת התביעה שכנגד דורש התובע שכנגד מאת הקבלן סכומים שונים בגין נזקים שנגרמו לו לפי הטענה, עקב התנהלותו של הקבלן (לרבות בגין פריטים שנגנבו ותמורה שהובטחה ולא שולמה).

יצויין כי קדם המשפט בתיק זה תם זה מכבר. עם זאת, לאחר קדם המשפט הוגשה חוות דעת של מומחה אשר מונה על ידי בית המשפט (מר גולדקלנג).

כן יצויין כי ביום 23.5.05 הוגשו לתיק בית המשפט "כתב הגנה מתוקן" ו"כתב תביעה שכנגד מתוקן".

למען הנוחות הדיונית בלבד יכונו להלן הצדדים לפי מעמדם בתביעה העיקרית (תובע/נתבע) בלבד ולא לפי מעמדם בתביעה שכנגד או בכל אחת מהבש"אות הרלוונטיות.

טיעוני בש"א 166589/05

בקשה זו הוגשה על ידי הנתבע ביום 23.5.05. במסגרת הבקשה עותר הנתבע להתיר לו הגשתה של חוות דעת נוספת, של מר עבדאללה עיסא מכפר קאסם, בענין עבודת הטיח שבוצעה בביתו.

הנתבע טוען, כי המומחה שמונה מטעם בית המשפט (מר גולדקלנג) הציע, במהלך בדיקת עבודות הטיוח, להזמין את מכון התקנים לבדוק את התאמת הטיח לתקן הישראלי בענין עובי שכבות הטיח וכושר הדבקות הטיח לקיר. הצדדים הסכימו לכך, בדיקה בוצעה ודו"חות של מכון תקנים צורפו לחוות דעתו של מר גולדקלנג. הדו"חות מלמדים, בין היתר, כי הטיח שבוצע על ידי התובע אינו מתאים לתקן, כושר הדבקותו לקיר "שואף לאפס" והטיח הישן היה טיח מתפורר ולא טופל על ידי התובע כנדרש (אלא שכבת טיח חדשה נמרחה עליו כמות שהוא).

עוד נטען כי דו"חות מכון התקנים נרשמו רק ביום 10.4.05 וממילא תוכנם לא יכול היה להיות ידוע לנתבע קודם לכן.

מוסיף הנתבע וטוען כי המומחה מטעם בית המשפט לא התייחס לליקויים המהותיים שכן התייחס, לפי האמור בחוות דעתו, רק "לליקויים הנטענים בחוות הדעת מטעם הנתבעים".

עתה, משנתגלו הממצאים והוגשו על ידי המומחה מטעם בית המשפט בלא לחוות דעה בענינם, הנתבע עותר לאפשר לו להוכיח את נזקיו גם בגין ממצאים אלו שנתגלו זה מקרוב.

עוד טוען הנתבע כי ממילא הוגשו על ידו - לאחר הגשת חוות דעתו של מומחה בית המשפט - כתבי טענות מתוקנים ובהם נכללו הטענות המפורטות לעיל ומן הראוי לאפשר לו להוכיח את טענותיו אשר במסגרת אותם כתבי טענות מתוקנים.

בסיפא הדברים חוזר הנתבע על כך שהליקויים לא היו ידועים לו עד להגשת חוות דעתו של מומחה בית המשפט.

טיעוני בש"א 168316/05

בבקשה זו, שהוגשה על ידי התובע ביום 8.6.05, עותר זה למחיקתם של כתבי הטענות המתוקנים שהוגשו על ידי הנתבע ביום 23.5.05.

לטענת התובע, הנתבע לא ביסס את כתבי הטענות החדשים על חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט אלא על חוות דעת חדשה של מר עיסא עבדאללה. בענין חוות דעת חדשה זו הגיש הנתבע בקשה להגשתה, לה התובע מתנגד, ולפי שטרם ניתנה החלטה באותה בקשה, לא רשאי הנתבע לעשות דין לעצמו ולהגיש כתבי טענות מתוקנים המתבססים על חוות דעת שהגשתה טרם אושרה.

דיון

כפי שניתן לראות, שתי הבקשות שלובות במידה מסוימת זו בזו ובפרט קיימת בשתיהן התייחסות לכתבי הטענות המתוקנים שהוגשו ביום 23.5.05. נכון יהיה לפתוח את הדיון בשאלת הגשתם של אלו.

תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 קובעת:

"בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של המומחה, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום."

תיקון כתבי טענות לפי תקנה 136 הוא זכות ולא רשות, כל זמן שנעשה בגדריה של התקנה. כך, לא ניתן לעשות שימוש בזכות אם לא הוגשו כתבי הטענות המתוקנים בתוך המועד שנקבע בתקנה.

חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט הוגשה לתיק בית המשפט ביום 13.5.05. הנתבע מציין כי אצלו התקבלה חוות הדעת ביום 10.5.05. כך, או כך, כתבי הטענות הוגשו במסגרת הזמנים.

הסוגיה בה מתמקדת בקשת התובע (בבקשתו למחיקת כתבי הטענות המתוקנים) היא מהות התיקון שנעשה, והקשר בין התיקון לבין חוות דעתו של המומחה.